הרמב"ם במשנתו של הרבי

בתוך משנתו הענפה של הרבי, קובעת ברכה לעצמה מסכת הרמב”ם שבתלמודו המכילה למעלה מאלפיים ביאורים, שיחות, הדרנים, רשימות, אגרות, הערות, תשובות והתכתבויות, אותם כתב ברציפות במשך למעלה מששים שנה, משנות צעירותו ממש, ובמשך כל תקופת נשיאותו.
דרך כלל, יורד אדם לפרדס ורואה פרי חדש, נוטלו ומברך עליו שהחיינו ופוטר את כל פירותיו. לא כן הוא “פרדס המלך” שכל אחד ואחד מגידוליו הוא בריאה חדשה מפרי רוחו הקובעת ברכה לעצמה. כל אחת משיחות קודשו של הרבי ברמב”ם היא כמעיין לאנינים, וכולן יחד שפיעה להמונים, כל אחת היא בנין בנוי ומשוכלל, וכולן יחד עיר גדולה לאלקים.
דרכו של הרבי בכלל, שלצורך ביאורה של הלכה או מימרא אחת, הוא יורד לא פעם גם לעומקו של האיש שאמרה, לשמו, למקום הולדתו, לתולדות חייו, למאורעות הפוקדים אותו, ואף מקום מגוריו משמש לא פעם כמצע של הגיון להסברת דבריו. במשנתו, ניתן משקל רב לא רק לאמרה אלא גם לזה האומרה, לא רק לדין אלא גם לדיין, לא רק לרעיון אלא גם לזה ההוגה אותו. כיון שהוא חי את דמותו, הוא אף מחיה אמרות שונות שלו, וגם בכאלו הנראות כשוליות לכאורה במסכת אמרותיו, הוא מגלה לעתים את תמצית תוכן חייו.
אולם מתוך ביאוריו הרבים ברמב”ם, בקיאותו המדהימה בכל ספריו והלכותיו, עמקות עיונו, התמצאותו בכל הלכה והלכה ונתינת דעתו על כל פרט ואף השולי ביותר לכאורה, מבין הלומד על אתר, שאין הרבי רק מחיה דמותו של הרמב”ם אלא אף חי במחיצתו ממש, גר במעונו דרך קבע, בן בית בהיכלות תלמודו ודייר של קבע במעון קודשו, ומתוך שהוא לן בצילו ימים ושנים, הוא גם יושב בסתר עליון של חביון צפונותיו, שרוי תדיר בהשראת דבריו, ומצוי בכל עת בנקודת הפנים שבו.
תנאי גדול להבנת מסכת הרמב”ם שבתלמודו, ולבינה בעיונו ובבקיאותו העצומים בכל מכמניו ובכל פרטי פרטיו, הוא ההבנה המקדימה שהיא כל כולה מסכת של אהבה רבה, אליו ואל כל ספריו. רק כך תתפרש לעינינו העובדה שאף שהוא יושב בשער המלך שלו, הוא יודע את כל אשר נעשה בו, במטמוניות המלך הגנוזים באוצרותיו, כמו גם בגינוני שער החצר שלו, וכשם שהוא מצוי בסוגיות החמורות והעמוקות ביותר הכרוכות בדקדוקי הלכותיו, כך הוא מצוי בכל פרט ופרט הקשור בו ובתורתו. בכל כולו ובכל פרט שבו, ב”מקיף” ו”בממלא” שלו כאחד, בכל ספר מספריו השונים, בכל חלק מספרי הי”ד החזקה שלו, בכל הלכות גדולות כקטנות ואף בקצה פאת משנתו מצאנוהו, כשהוא מפליא לבאר פרטים שוליים לכאורה ומגלה בם את רמזי כוונותיו, כמו למשל בפסוקים שהביא הרמב”ם ככותרות לספרי הי”ד ובדברי המוסר שסידר דרך כלל בסיום ספריו השונים, ואף השנה בה נכתבו ספריו, מקום מגוריו, ציוריו, תמונתו , הנוסח שעל מצבתו וחתימת ידו, היו לנושאים עליהם הוא נותן את דעתו, כי באהבתו ישגה תמיד.
רבים בזמנינו דורשים את חיבת חב”ד לרמב”ם ואת תקנתו של הרבי ללימוד היומי על שלושת מסלוליו, כחיבה זוטא של לימוד לבקיאות, אולם לא רבים הם היודעים להעריך נכונה את עומק עיונו של הרבי ברמב”ם ומעטים ממש עומדים על ההיקף העצום של חידושיו אותם השפיע ללומדים בלמעלה מאלפיים)!( ביאוריו המופלאים בהלכות שב”יד החזקה” ובענינים שונים שבפירוש המשניות, בספר המצוות, ובמורה נבוכים, ואת דרכו המיוחדת בלימוד הרמב”ם לעיון. לא רבים הבחינו באהבה רבה לרמב”ם שנטע הרבי בחסידיו, ופשיטא שלא עמדו על אהבת עולם שביניהם.
רמב”ם פרדס המלך עם ביאורי הרבי מביא אל ארון הספרים היהודי יצירה תורנית יחודית ורחבת היקף הנושאת את הלומד אל מחוזות חדשים בעקבות עומק עיונו של הרבי הנוקב ויורד אל תהומות רבה של טעמי ההלכותיו, נושא ונותן במקורותיו, מפליא לדקדק ולדייק בלשונו כמו גם באבני היסוד של אמונה והסתכלות יהודית מקורית ושורשית אותם הנחיל הרבי בביאוריו הרבי ההופכים את הרמב”ם למקשה אחת של לומדות, קבלה, מחשבה, מוסר, חקירה ואמונה ומעניקים ללומד תחושת השראה והתעלות בלימוד הרמב”ם.
ויהי רצון שבקרוב ממש תתקיים הבטחת הרבי “עם הרמב”ם נצעד לקראת משיח צדקנו” בקרוב ממש.